נחשים, תכונות ומאפיינים- לוכד נחשים מקצועי בכל הארץ במחירים אטרקטיביים

נחשים: תכונות ומאפיינים

המובא במאמר זה נכתב בהתבסס על מאמרו של ד"ר אברהם ארבל ז"ל ומובא כאן לזכרו.
המאמר דן במשפחת הנחשים, ומביא את התכונות המאפיינות אותם. במאמר מידע רב על נחשים בעולם, ובארץ ועל מנגנון ההכשה, והארס.

נחשים, תכונות ומאפיינים

יחסו של האדם אל הנחש הינו יחס אמביוולנטי: שנאה ותיעוב מחד ופחד ויראת-כבוד מאידך. הנחש ממית, אך גם מרפא , בעבור סגולות אלו הרפואה הקדמונית ואף הנוכחית אימצו את הנחש כסמלם.
כ- 2500 מיני נחשים מצויים בעולם, מהם כ- 550 בלבד הם מינים ארסיים. כלומר, לא יותר מ- 22 אחוזים מנחשי העולם מסוכנים לאדם במידה זו או אחרת. מתוך 41 מיני נחשים הקיימים בישראל, תשעה הם ארסיים, ולמי שאוהב סטטיסטיקות – הם מהווים כ- 22 אחוזים. אמנם חיים בישראל גם תשעה מיני נחשים תת-ארסיים, בעלי שיני-ארס מרזביות, אך הללו לרוב לא מסוכנים לאדם.

צומות ממושכים: הנחשים ניזונים מטרף חי שהם ממיתים ובולעים בשלמות. מבנה חיבורי לסתותיהם וגופם הגמיש, מאפשר לנחשים לבלוע בשלמות טרף גדול ביחס לפיהם ולגופם, עדי כדי טרף במשקל רבע או שליש מגופם.תהליך עיכול טרפם הוא איטי מטאבולית ולוקח ימים ואף שבועות לסיום תהליך העיכול והוא תלוי בטמפרטורת הסביבה. כידוע נחש הוא בעל דם קר וזקוק לחום מהסביבה על מנת להיות פעיל ,חום הסביבה אף מקנה לו יכולת עיכול מהירה יותר. לאחר סיום העיכול, הנחש מעדיף לנוח ולא לבזבז אנרגיה, ומתוך כך הוא חי בתקופה ארוכה של צום. בהינתן ארוחה טובה וטמפרטורה נמוכה, יכול הנחש לצום תקופה ממושכת מאוד. השיא שנצפה הוא של נחש ממדגסר שחי בכלוב בגן חיות בפריז ועומד על 49 חודשים!!!

חוש ריח – המכ"מ של הנחש. חוש הריח אצל הנחשים הוא החוש המפותח ביותר ומרכז ב"איבר יעקובסון" הממוקם בתקרת פי הנחש. הלשון המחורצת נשלפת החוצה ,דוגמת ריחות ומעבירה לאיבר יעקובסון שמפענח את כל המידע על הסביבה לה זקוק הנחש ובעיקר על טרפו.
גדילה לכל אורך חייו, רוב הנחשים חיים פחות מעשרים שנים, אך יש כאלו שמגיעים גם ל30 שנה, הרבייה לרוב הנה בהטלה של מספר ביצים ומאז הפקיעה, הנחש אינו מפסיק לגדול, ככל שהנחש גדול יותר הוא זקן יותר. לכן זן יש את הגול המקסימלי שלו, אך ככלל הנחש יגיע לגודל מקסימאלי רק בערוב ימיו.
ההזדווגות לעיתים אורכת שלושה ימים, הנחש הזכר מזהה נקבה המוכנה להזדווגות באמצעות חוש הריח.הזכר מרחרח ומלקק את גוף הנקבה וזוחל על גבה. מעת לעת הוא מכה, בראשו על גבה של הנקבה לצורך גירוי ורמיזה על רצונו להזדווג. הזכר כורך את זנבו סביב בסיס זנבה, ומחדיר אחד משני אברי הרבייה שלו אל פתח המין של הנקבה, לאחר ההזדווגות נותרים בני הזוג מחוברים זמן ממושך.ההזדווגות נמשכת מספר שעות , ואצל מינים מסוימים כמו העכן הגדול נמשכת שלושה ימים.
משפחות הנחשים: בישראל כאמור יש 41 מיני נחשים המחולקים לפי משפחות.
משפחת הנחשיליים: הנחשים הללו הם נחשים תת-קרקעיים קטנים שצבעם ורוד. פיהם צר והם אינם מכישים. ומזכירים את התולעת החיה בקרקע – השלשול – ופעם אף נקראו נחשים-שלשוליים.
משפחת החנקיים: מן נחשים החונק את טורפו וממיתו בטרם בליעתו, לרוב ניזון ממכרסמים ומועיל לאדם. משפחת הזעמניים: זעמן הם נחשים נמרצים זריזים מאוד וניזונים ממכרסמים, הם מרבים לנשוף ומנסים לנשוך בזעם בשעה שמנסים לצוד אותם – ומכאן שמם.
משפחת הפתניים: אלו נחשים ארסיים הפעילים בלילה. ניזונים מקרפדות, מכרסמים ועופות – נחש ממשפחה זו ממית בנשיכה ממושכת, שבמהלכה הוא מחדיר ארס לגוף הטרף. במשפחה הנחשים הארסיים ביותר בעולם, כמו הממבה, פתן המות והקוברה.
משפחת הציפעוניים: בעלי ניבים נשלפים המקופלים לאחור בעלי ראש משולש וצוואר צר, אישונים צרים בדומה לחתול ולראייה טובה בלילה, בישראל שמונה מינים, צפע החרמון, צפע ישראלי, עכן גדול, עכן קטן, עכן מקרין, אפעה מגוון, שפיפון הנגב.

נחשים ארסיים: ארס הנחשים מופרש מזוג בלוטות ארס שהתפתחו מבלוטות הרוק של הנחשים. בלוטות אלה ממוקמות משני צידי הפה, והן "בסיס המשולש" בחלקו האחורי של הראש.מאפיין נוסף את הנחשים הארסיים בישראל הוא כיסוי הקשקשים על ראשיהם, אך לפתן השחור ולצפעון השחור כיסוי של מעין מגינים ולא קשקשים על ראשיהם, ולכן במראם אינם דומים ,לנחשים ארסיים אך מסוכנים מאוד לאדם, ככלל אפשר להפריד בין הנחשים השחורים בצפון הארץ כגון הזעמן השחור שאינם ארסיים לנחשים השחורים בדרום הארץ כמו הפתן השחור ושרף עין גדי שארסיים ומסוכנים לאדם. קו הרוחב שנחשב בעבר הוא איזור באר שבע. אך יש להתייחס לכלל זה בחשדנות מה שכן לאחרונה התגלו שרפי עין גדי בגלבוע ופתנים שחורים בין ים המלח לירושלים.

כמה ארס לנחש ארסי? כמות הארס וריכוזו שונים אצל הנחשים השונים ותלויים במין הנחש, בטמפרטורה, בגודל הנחש ובעוד גורמים. לצפע הארץ ישראלי יש כגרם של ארס,לאפעה המגוון יש 400 מ"ג ארס, לפתן השחור עד 100 מ"ג לנחשים ארסיים בעולם יש אף יותר מהצפע הארץ ישראלי, כ6.5 גרם לעכסן האמריקאי ושלושה גרם לצפעוני המצוי באפריקה. כמות הארס אמנם חשובה אך סוג הארס חשוב אף יותר ומידת הנזק לרוב תלויה בגודל – משקל הטרף. הארס מורכב ברובו ממים ובנוסף חומרים חלבוניים שונים מעט מלחים ועוד חומרים אי-אורגניים.מקובל לבטא את מידת הארסיות במיליגרם ארס יבש (יבוש הנוזל בארס) ביחס לקילוגרם חיה מוכשת או מוזרקת בארס. נמצא ש 0.40 מיליגרם ארס יבש של קוברת-המשקפים כדי להמית קילוגרם חיה לעומת הצפע ההודי שמספיק 0.08 מיליגרם ארס יבש כדי להמית קילוגרם חיה!
הנחש מכיש שנית? בוודאי ! כמות הארס שהנחש מחדיר בהכשה יכולה לנוע בין אפס לכדי מחצית הכמות המצויה בבלוטותיו ואף יותר. לכן אין לסמוך על כך שנחש שהכיש פעם אחת שיהיה מסוכן פחות בהכשה הבאה. לעתים דווקא בהכשה המאוחרת יזריק את כמות הארס הקטלנית! כשנחש מכיש את טרפו הוא מעריך את גודלו ואת כמות הארס הנדרשת, במידה והטרף לא מת , הנחש יכישו בשנית ואף בשלישית אם יהיה צורך בכך
להשמר ולא להרוג! חשוב להכיר את הנחשים הארסיים והלא ארסיים בארצנו ולהיזהר מהם. עם זאת אין להפריז בפחד מפניהם ובוודאי שאין להרגם, הנחשים מוגדר בישראל כחיה מוגנת והם חלק מעולם החי של ארצנו ותפקידם לסייע במערכת האקולוגית על ידי צמצום המכרסמים והמזיקים. בארץ פותח באונברסיטת תל אביב, סרום, נוגדן לארס ובכך חיי אדם רבים ניצלים עם קבלת טיפול מהיר. הארס נלקח מהנחש ומוזרך לסוסים ופרדות שמפתחים בגופם נוגדני ארס. נוגדים אלו מטופלים במעבדה ומהם מוכן הנסיוב לטיפול. הנסיוב שמוכן מותאם רק לסוג הנחש שהכיש, ולכן חשוב הזיהוי שלו ואף לכידתו על ידי לוכד נחשים והבאתו לצורך מתן טיפול מתאים.